הביצה שלא יצאה
לפני שנתיים, באחד הימים, המטפלים שמו לב שדונקי מתנהגת באופן משונה. היא יושבת ללא ניע. נראית חלשה ומותשת. לפי החישוב שעשו, דונקי כבר הייתה אמורה להטיל את הביצה הראשונה שלה ושל קוסטה אבל היא לא התנהגה כמו נקבה שעומדת להטיל. בשקט ובזהירות בכדי לא לגרום לה ללחץ מיותר, הם תפסו אותה והעבירו אותה לבית החולים לחיות בר שלנו של הספארי ורשות הטבע והגנים שמטפל גם בחיות הספארי כמובן, אך גם נותן תמיכה רפואית לכל גרעיני הרבייה בארץ. דונקי נבדקה ולאחר מכן הוכנסה לחדר ההדמיה. שם נעשו לה מספר צילומי רנטגן שמיד הועברו לפיענוח. התוצאות לא אחרו לבוא. בתוך הגוף של דונקי הייתה כלואה ביצה שדונקי לא הצליחה להטילה.
דונקי סבלה והביצה לא יצאה. בבית החולים לחיות בר הוחלט לתת לדונקי לנוח, היא הוכנסה לחדר אשפוז נעים ושקט וקיבלה תרופת הרגעה. בנוסף, קיבלה כדורי קלציום וזריקת אוקסיטוצין לזירוז ההטלה.
האוקסיטוצין מוכר גם ליולדות ונשים רבות זוכות לקבל זריקה עם החומר בחדר הלידה כדי לזרז את התהליך.
לאחר כמה שעות דונקי נבדקה אך דבר לא קרה. כמה שעות לאחר מכן, הביצה כבר החלה לרדת במורד רחמה אך עדיין לא יצאה. הוחלט לתת לה עוד כמה ימי מנוחה אך כאשר התברר כי התהליך לא ממשיך, החליט ד"ר יגאל הורוביץ ווטרינר הספארי ומנהל בית החולים לחיות בר לטשטש אותה ואחר כך להרדימה וכך להוציא את הביצה.
ממש כמו בלידה שבה האם מותשת ואין לה יכולת לשתף פעולה, גם במקרה של דונקי הווטרינר החל למשוך את הביצה תוך לחיצות על בטנה, זה היה מאמץ פיזי לא קל והתהליך נמשך דקות ארוכות עד שהביצה המיוחלת הייתה בידו. דונקי הועברה להמשך מנוחה ולאחר עוד יום נוסף, דונקי חזרה לקוסטה שקיבל אותה בנפנוף כנפיים והתרגשות. השניים צמודים זה לזו ונראה כי בעתיד גם תוטל ביצה נוספת.
והביצה, היא הונחה על מצע רך של צמר גפן והועברה מיד למדגרה המלאכותית של גן החיות התנכ"י.
שם נשקלה ונמדדה והתברר כי היא שוקלת יותר מ- 250 ג"ר!! זו הביצה הגדולה ביותר שהוטלה על ידי דונקי, לא לשווא היא נתקעה בגופה.
מהביצה לא בקע גוזל אבל דונקי הטילה את ביצת המילואים ולאחר ששהתה במדגרה כחודש ובקע ממנה גוזל, הוא הוחזר אל הקן של השניים וטופל על ידיהם עד שהועבר לגמלא שם הוא נמצא עד היום.
צילום:
נועה טולדנו
